דפנה שם טוב מסביר על: מנגנון פיצול כמנגנון הגנה
מנגנון פיצול הוא מנגנון הגנה פסיכולוגי שלא מוכר לרבים מאיתנו.
בדרך כלל אנו יודעים לזהות גם בלי להיות אנשי מקצוע מנגנונים כמו הדחקה, הכחשה, השלכה וכדומה…
אנחנו יכולים לזהות מנגנונים אלה על אחרים ואפילו גם על עצמנו.
לעומת זאת את מנגנון הפיצול הרבה יותר קשה לזהות.
הוא הרבה יותר מוסתר וחמקמק והאמת היא שהוא גם מאוד הרסני.
אני רוצה לכתוב כאן על מנגנון הפיצול ובעיקר על השפעתו על חיי זוגיות.
בגדול ובלי להיכנס לפירוט יתר זהו מנגנון שנועד להגן על האדם מפני קונפליקטים רגשיים.
כשיש לאדם מצב שבו הוא מתמודד מול אדם עם התנהלות קיצונית.
הורה או מישהו אחר משמעותי, הוא יפתח את המנגנון הזה.
וכך ימנע מלהתמודד עם קושי קיצוני במערכת יחסים.
קשה לילדים להכיל מורכבות של הורה עם התנהגות קשר או רעילה ואז יווצר מנגנון הפיצול.
מנגנון אשר יגן על הילד אבל יחבל יותר מאוחר במערכות יחסים בוגרות שלו.
אז מהו המנגנון הזה?
זה מנגנון שבו האדם תופס את עצמו ואת האחרים במונחים של "טוב" מוחלט או "רע" מוחלט.
האדם מתקשה להחזיק בדעה מורכבת או אמביוולנטית.
קשה לאדם עם מנגנון פיצול לעשות אינטגרציה ולשלב בין היבטים חיוביים ושליליים של אדם או מצב.
זה יוצר תנודות קיצוניות ודעות קיצוניות…
יוצר חוסר שקט ופוגע בשקט הנפשי ובאיזון הפנימי.
ביחסים בינאישיים זה עלול ממש לחבל ברגעים של כעס או חוסר מרוצות, ואז אנחנו יכולים לתפוס את בן/בת זוגנו כ-"רע/ה" מוחלט/ת, ובפעמים אחרות כמושלמים…
אלו הם שני מצבים בעייתיים
במצב מושלמים בעייננו לא נשים לב לבעיות וליקויים ולא נצביע עליהם.
במצב שמעלים בנו כעסים נשכח את התכונות החיוביות שלהם ונראה הכל רע ושחור.
פיתוח של ראיה מאוזנת, כזו שרואה את האחר בשלמותו יכולה לייצר הרבה שקט נפשי ושלווה.
ראיה אינטגרטיבית ומאוזנת תתרום למערכת יחסים יציבה, תמנע מצבים קיצוניים ותייצב מערכות יחסים.
היא גם תייצב גם את יחס האדם לעצמו.
השאיפה להיות מאוזן ולראות את הדברים בצורה מאוזנת היא שאיפה חשובה מאוד מהרבה מאוד היבטים.